אחד המונחים המוכרים והבעייתיים בתחום של גירושים ביהדות הוא אישה מורדת. על פי ההלכה היהודית, אישה אשר מוגדרת מורדת (מורדת על בעלה) היא אישה שלא מוכנה לקיים את המחויבות שלה כלפי בעלה וכלפי מערכת הנישואין, מדובר במחויבות כגון יחסי אישות ויש הטוענים שגם סירוב לביצוע מלאכת הבית היא אישה מורדת.
חשוב לציין, שהגדרה של אישה מורדת היא לא ייחודית, במובן הזה שיש גם גברים שמוגדרים מורדים, בהנחה והם לא מוכנים לקיים את המוטל עליהם במערכת הנישואים, כולל יחסי אישות, וכן פרנסת הבית. בדומה למקרה של אישה מורדת גם במקרה של בעל מורד יש השפעה על הליך הגירושין של בני הזוג.
כאשר אישה מוגדרת מורדת, נשללת ממנה הזכות לקבל מזונות עד קבלת הגט באופן רשמי ואז הזוג אינו נחשב נשוי, במקרה כזה הרי שהאישה לא מחויבת עוד לגבר בכל מקרה. למעשה יש להכרזה על אישה מורדת מספר משמעויות, מלבד ביטול זכותה לקבלת מזונות עד הגירושין הרי שהיא לא זכאית לקבל את סכום הכתובה לו התחייב הגבר בעת טקס הנישואים וכן היא תהיה מחויבת לקבל גט, כלומר היא לא תוכל לסרב לכך, מה שאומר שהיא תהיה מחויבת להתגרש מבעלה. הסיבה לכך היא, למנוע מצב שהאישה מנסה לסחוט את בעלה דרך אי קיום המחויבות שלה בנישואים.
יש לציין שישנם מקרים בהם אישה מורדת בבעלה על פי ההלכה אך מדובר במקרים מיוחדים שבית הדין הרבני לא יכול להתעלם מהם ולא יכול למנוע מהאישה לקבל מזונות עד קבלת הגט. מדובר במקרים בהם הגבר מתעלל בה, נותן לה יחס משפיל וכדומה. אך גם אז צריכים להתרחש שני מקרים בשביל שבית הדין הרבני יסכים לחייב את הגבר לתת לאישה מזונות, האישה מחויבת לגור בבית וכן בית הדין חייב לקבל שהמרדנות שלה נובעת מסיבה טובה.
הביקורת על הרעיון של אישה מורדת
הרעיון של אישה מורדת נובע מתוך ההלכה, כלומר הוא לא רעיון חדש, מן הסתם הנסיבות והמציאות השתנו וכיום נקודת המבט על רעיון זה, שמדובר ברעיון פוגעני שמשפיל נשים ופוגע בהן בצורה קשה. זו הסיבה שההמלצה לנשים, היא לא לפנות לבית דין רבני אלא למהר ולפנות לבית משפט לענייני משפחה מאחר ושם הן יקבלו יחס הרבה יותר שיווני וכל הרעיון של אישה מורדת לא יבוא לידי ביטוי בהליך הגירושין.
על מנת שזה יקרה, עליהן למהר ולגשת לבית משפט לענייני משפחה בטרם הגבר פונה לבית דין רבני, במידה והגבר מצליח לפנות קודם לכן, אז הליך הגירושין ייעשה שם ואז ייתכן מאוד שהאישה אכן תוגדר כאישה מורדת, על כל המשתמע מכך הן מבחינה הצהרתית, כלכלית ואחרת. ברגע שהאישה תפנה ראשונה לבית משפט לענייני משפחה, ההליך יתבצע בבית משפט ולא בבית דין רבני.