במדינת ישראל פועלים מאות משרדי חקירות המעסיקים אלפי חוקרים פרטיים. רבים מהם יוצאי מערכות הביטחון ובפרט המשטרה, כאשר אחרים מגיעים לתחום מעולם המשפט או נכנסו לתחום במסגרת לימודיהם באקדמיה.
התחום של חוקרים פרטיים בישראל הינו תחום רחב מאוד אך מבחינת החוק לא פעם יש עמו בעיות שונות של הגדרה. אנחנו יכולים למצוא חוקרים פרטיים רבים אשר מתעסקים בתחומים כמו אישות, חקירות כלכליות, עסקיות, ירושות וצוואות, מעקבים, האזנות סתר ועוד. בשנים האחרונות אנחנו עדים גם לעלייה הולכת וגוברת בתחום של חקירות מחשבים וסייבר. זה נובע מהעובדה שהרבה מהפעילות הן של עסקים והן של גורמים פרטיים מתנהלת ברשת וקיימים לא מעט ניסיונות פריצה דרך מערכות המחשב. לכן משרדי חקירות פתחו מחלקות מיוחדות לחקירות מסוג זה, והקצו לא מעט חוקרים אשר התמחות בתחום של חקירות סייבר ואבטחת מידע.
על מנת להיות חוקר פרטי בישראל יש לעמוד בתנאי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה משנת 1972. על פי החוק יש לסיים 12 לימוד לפחות ולאחר מכן לעבוד בתחום תחת משרד חקירות. לאחר שלוש שנות עבודה מגיש מנהל המשרד דו"ח אשר מסכם את תקופת העבודה וקובע האם ניתן לתת רישיון חוקר פרטי. רק כעבור חמש שנים בתור חוקר פרטי מורשה אפשר להיות בעל משרד חקירות בישראל.
הבעיה בהגדרה בחוק היא, שלא תמיד ברור מה מותר ומה אסור לחוקר. ישנם דברים שהחוק קובע במפורש שאסור לחוקר לעשות, כמו להתחזות לגורם רשמי (גורם שעובד במוסד ממשלתי או ציבורי) וכן הוא חייב להציג את עצמו כחוקר פרטי אלא אם כן הוא מתחזה לאדם ללא מקצוע או במקצוע שלא דורש רישיון. על פי החוק, חוקר פרטי לא יכול לעשות שום דבר שעובר על החוקר בעת החקירה, במובן הזה הוא שונה במעט משוטר שיכול לפעול בשטח האפור. הסיבה לכך היא שחוקרים פרטיים הינם מקבלים הגנה מהחוק והמדינה לא רוצה לאפשר לבצע דברים שהחוק אוסר.
מבחינת אתית, הרי שחוקר פרטי לא יכול לדווח על החקירה שביצע עבור לקוחו, גם אם יש חשש שהלקוח ביצע עבירה פלילית אלא אם הלקוח הסכים לכך. חוקר פרטי לא יכול ליזום חקירות פרטיות בעצמו ולא יכול לקבוע שכר טרחה במותנה לתוצאות החקירה.
חשוב לציין שכיום יש שימוש הולך וגובר בחוקרים פרטיים בישראל משתי סיבות עיקריות:
1. הראשונה היא, שבתחומים רבים, אין דרך אחרת מלגלות את האמת מלבד אלא באמצעות חוקר פרטי, כך למשל בחקירות אישות, חקירות כלכליות ועוד.
2. הסיבה השנייה היא יותר משמעותית, ישנם נושאים בהם המשטרה מפסיקה לטפל בשלב מסוים או לא יכולה להקצות מספיק כוח אדם בעת החקירה. הדוגמא הקלאסית היא היעלמותם של אנשים. לרוב החקירות נגמרות לאחר זמן מה ואז אין ברירה אלא להעסיק חוקר פרטי שינסה למצוא אותם בהקדם האפשרי.